קוקסינלית במשרד שלי
רונית החליקה ושיטחה את חולצתה לפני שנכנסה למשרד הבוס שלה, דורון, שהיה מנכ"ל החברה שאביו הקים לפני 17 שנה בערך. כמו כל בוקר אחר בשנתיים האחרונות, היא הביאה את הקפה שלו, את פנקס הרשימות שלה וכמובן את העיתון של אותו יום.
"בוקר טוב דורון", אמרה בטון עליז, "משהו מיוחד בלוח הזמנים להיום ?". דורון לקח את ספל הקפה מידה המתוחה ואמר, "שום דבר מיפן אבל אני מחכה לשיחת טלפון מחבר שלנו בטוקיו, ברגע שהוא מתקשר תעבירי לי את השיחה ישר, בסדר ?". "כמובן דורון", ענתה, "ואם אין עוד שום דבר שאני צריכה לדעת אז יש לי את המכתבים מאתמול בערב שאני עוד צריכה לשלוח. אז תסלח לי..."
דורון הביט כשהתחת הקטן והחמוד של מזכירתו נעלם מאחורי הדלת הנסגרת בזמן שהרים את העיתון והחל לקרוא. למרות שלא היה משהו ממש חשוב באותו יום ולא הייתה הרבה עבודה, עדיין היו הרבה דברים שהיה צריך לעשות ולא היה מספיק זמן לעשות את הכל. היו להם שיחות ודברים לעשות ולאחר השיחה האחרונה, נורית האינטרקום של רונית דלקה והקול המוכר מהמשרד הסמוך קרא, "בואי תכנסי, רונית, ותביאי אתך דפדפת". היא לקחה את דפדפת הרשימות שלה ומיד הלכה למשרדו של דורון, דפקה בעדינות על הדלת והמתינה לו שיכניס אותה.
"כנסי בבקשה", קול קרא מתוך המשרד, "הוא פתוח". רונית נכנסה פנימה על קצות אצבעות רגליה וכשעדיין הייתה ליד הדלת היא שאלה ברכות, "אתה רוצה שאני אנעל את הדלת, דורון ?". היא שלח אליה מבט כמעט בוהה ופשוט ענה, "תנעלי אותה !"
רונית הניחה את הדפדפת על השולחן כשצעדה סביבו עד לנקודה שבו ישב ושאלה, "אתה זקוק לקצת הפגת מתחים, בוס ?". "זה יהיה נפלא, רונית", אמר עם אנחה, "זה היה יום ארוך ומייגע". "אתה רוצה להיות דומיננטי ?", שאלה בקושי בלחש. "נתתי הוראות כל היום", ענה, "למה שלא תיקחי קצת שליטה, טוב ?". "מתאים לי בדיוק", ענתה במהירות בזמן שהתחילה לפתוח את כפתורי חולצתה. "קודם כל בוא נצא מהבגדים האלו, או קי ?". דורון כמעט קרע את המכנסיים מעליו כשרונית לקחה את הזמן ובצורה נינוחה הסירה את שלה. כשהחזייה שלה החליקה מכתפיה וחשפה את השדיים המושלמים שלה, הוא נאנח ומיד הזקפה החלה לעלות.
להמשך הכתבה ...